תשעה באב

הטקסט חולץ אוטומטית מקובץ ה-PDF. הנוסח המחייב הוא הדף עצמו.

תשעה באב ופרשת ואתחנן

משהו קטן על תשעה באב

הגהות מיימוניות סוף הל' תעניות:

"ערב תשעה באב במנחה שלא לומר תחינה משום דאיקרי מועד".

ומניין לנו שנקרא מועד? פסוק מפורש הוא:

"סִלָּה כָל-אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי, קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי; גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי, לִבְתוּלַת בַּת- יְהוּדָה"

לכאורה הדברים קשים, וכי איזה מועד הוא יום חורבן וצרה

שכזה, איך ייקרא מועד יום של הרס, יום של עצב שכזה?

כך כותב רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בספרו בני יששכר,

העוסק במועדי השנה, על תשעה באב:

שמעתי בשם הרב הקדוש מורנו הרב פנחס מקארעץ זצוק"ל דאמרו חז"ל בט' באב נולד בן דוד. הטעם הוא להיות נשמת משיח בן דוד היא נשמה היותר גבוהה וכוללת ואם כן צריכים ללידת זו הנשמה זיווג היותר עליון.

והנה נוכל להתבונן בענין אהבה גשמיות בעולם הזה בענין אהבת חברים ואיש עם אשתו בהיותם ביחד – לא תוכר כלכ כך אהבה.

מה שאין כן כשרוצים להיפרד ולהרחיק נדוד לזמן רב – אז יתפעלו הנשמות באהבה יתירה, אהבה

עזה. מגודל הגעגועים ועל כן "חייב אדם לפקוד... בשעה שיוצא לדרך", ואם כן תתבונן לפי זה דבשעת הפירוד אז הוא הזיווג באהבה יתירה ביותר ומקרי (=ונקרא) זיווג היותר עליון ונולד מזה הנשמה היותר עליונה (=משיח), (...). ועל פי זה תתבונן מה ששמעתי שהקשו תלמידי הרב הקדוש, מהרב ר' דב בער נב"מ על הא דאמר ז"ל שמצאו האויבים ביום ההוא את הכרובים כמער איש

וכו', הלא אמרו חז"ל שזה לא היה רק (=אלא) בזמן

שישראל עושין רצונו של מקום, ובהיפך חס וחלילה, הכרובים הופכים פניהם זה מזה, והשיב להם הקדוש

הנ"ל "חייב אדם לפקוד... בשעה שיוצא לדרך". אני חושב שהדברים אינם צריכים פירוש והם נפלאים פשוט כך.

Francesco,Hayez

2 מאמר צום החמישי, מאמר ג' אות א'. תודתי לרב יהושע אנגלמן על שיזם את המפגש בין הדברים וביני. 3 בבלי יבמות סב, ע"ב: "ואמר רבי יהושע בן לוי: חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך" (ומוסיף רש"י - משום שמתאווה לו באותה שעה יותר).

4 בבלי, יומא נד ע"ב: " אמר ריש לקיש בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה " 5 בבלי, יומא נד ע"א: " אמר רב קטינא בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים להן ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה" 6 ותודה לאריאל שפניר שגילה לי שבעצם הביא הרב דב בער את תשובת הריטב"א שקדמה כארבע מאות חמישים שנה קודם לכן.