פרשת נח

הטקסט חולץ אוטומטית מקובץ ה-PDF. הנוסח המחייב הוא הדף עצמו.

תש"עשבת פרשת נח

בפרשתנו, מייד לאחר סיפור בריאה מדהים ועולם יפה שטרם הורגלנו אליו, הקב"ה מחליף לעשות restart קטן ולהתחיל מהתחלה. שנה שלמה של מחיקת כל הקיים, מבול. ונציג אחד מרכזי שיוביל את האנושות קדימה, נח (בעזרת משפחתו כמובן...).

בקיראה ראשונה של תחילת הדברים המופיעים בסופה של פרשת

בראשית ומהווים את הפתיחה לפרשתנו (תחילת פרק ו') לא ניתן שלא

לרחם על הקב"ה... להרגיש הזדהות עם האובדן העצום. כל היצירה

וכל המאמץ אולי היו לשווא... שום דבר אינו עובד כשורה, עץ פרי אינו

עץ פרי אלא רק עושה פרי. האדם, חווה והנחש מזייפים. והנה כל

האדם כוזב... שום דבר לא לפי תכנית...

1846,Hicks Edward

וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל-הַיּוֹם: וַיִנָּּחֶם ה' כִּי- עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִתְּעַצֵּב אֶל-לִבּוֹ: וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל

פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם:

עצוב. ונראה שיש נקודת אור אחת, וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'. אכן התקוות תלויות אך ורק בו ותוכנית החורבן יוצאת לדרך כשנח ומשפחתו מצווים\זוכים להיות הניצולים היחידים מכל בני האדם. תוכניות בניה מפורטות ניתנות לנח לאחר שאושרו עם המהנדס האחראי. תוכנית הפעולה כבר

מוכנה ואז מגיע תאור ה-Closing של העסקה:

וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל-הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי-בָנֶיךָ אִתָּךְ:

בנוסף ישנם גם נספחים לחוזה כמובן שם מצווה נח להביא גם מכל החי, עוף, בהמה ורמש, זכר ונקבה מכל מין וכמובן לא לשכוח לקחת גם אוכל. לאחר כל ההוראות המפורטות מציין לנו הכתוב:

וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱ-לֹהִים כֵּן עָשָׂה.

אכן צדיק, עושה מה שאומרים לו. אני מניח שכיום כולנו יודעים לא לקחת את זה כמובן מאליו. כך מסתיים לו הפרק הראשון, פרק שהחל בחורבן גדול, ברצון למחוק את כל בני האדם שסרו מהדרך, והנה לנו אחד צדיק בסדום... צדיק.

נמשיך לקרוא, הגענו לפרק ז' ולהפתעתנו כי רבה זה מה שכתוב שם:

וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה. מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח-לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה לְחַיּוֹת זֶרַע עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ. כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת-כָּל- הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּהוּ ה'.

רגע, רגע, לא קראנו את זה כבר? הרי זה כבר קרה בפרק הקודם, מדוע הקב"ה חוזר על הציוויים בשנית? אני מניח שהמשך דברינו יספק גם לכך תשובה.

הנה הגיע היום, נסתיימו ההכנות, התיבה עומדת בגאון על הארץ השחונה. הגיע הזמן להכנס

וַיָבֹּא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו אִתּוֹ אֶל-הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל

בראשית ז, ז. השוו לבראשית ו, יח (בהערה 2 לעיל).

נח בצמוד לחוזה העסקה נוהג באופן מדוייק להפליא לפי מה שנקבע בינו לבין הקב"ה, ברית צריכים לקיים ככתבה וכלשונה. ליתר בטחון נעשה את זה מילה במילה, נח – בניו – אשתו – נשי

בניו. מישהו שם לב להפרדה? כן, רש"י:

אתה ובניך ואשתך - האנשים לבד והנשים לבד, מכאן שנאסרו

כנראה שמגורים בתיבה זה לא זמן טוב בשביל זה, אין ברירה, נמתין

עד שירגע המבול ויצאו לחופשי. והנה לאחר פרק נוסף של גשמים, באמצעיתו של הפרק הבא מתבקשים כל הנכנסים לצאת.

וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶל-נֹחַ לֵאמֹר: צֵא מִן-הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי-בָנֶיךָ אִתָּךְ:

לא נרי"ר, לא נאי"ר ולא ממש נהיר. מה פשר סדר יציאתן? ושוב רש"י:

אתה ואשתך וגו' - איש ואשתו, כאן התיר להם תשמיש המטה.

עונת התיבה נגמרה, וכעת חזרה לחיים על כל המשמעויות שלהם. אך משהו נוסף יש בפסוקים הללו. וַיְדַבֵּר. עד עתה הורגלנו ל-וַיֹּאמֶר. בעוד אמירה היא חד צדדית ("אמרתי לך" – במבטא פולני כבד), הרי שדיבור דורש מי שיקשיב ואולי אף מי שיגיב בחזרה. בעוד האמירה מתקיימת ללא תנאי ("בעשרה מאמרות נברא העולם") הרי שהדיבור מחייב שיהיה צד שני שהוא נותן ומקבל

כאחד ("עשרת הדיברות"). לראשונה ישנו שיח במקרא והצדדים לו הם הקב"ה ונח.

מהו אותו שיח, כך מתואר בהמשך הדברים:

וַיֵצֵּא-נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו אִתּוֹ

לפתע נח נוהג אחרת מהמצווה עליו, בעוד שצווה לצאת הוא ואשתו ושניו ונשותיהם הרי שהוא יוצא כסדר שנכנס בו (FIFO). האם על כך היה השיח בינו ובין הקב"ה?

כך מספר לנו הזוהר:

תא חזי כיון שנכנסו לתיבה, ראו בצערו של עולם, ונצטערו, ומנעו עצמם מפרייה ורביה. ואע"פ שיצאו, יצאו כמו כן. עד שראה הקב"ה מעשיהם ואמר, לא תהו בראתי עולמי, ואתם פרו ורבו, הזדווגו לנשותיכם ועשו פריה ורביה. באותה שעה ברכם שנאמר: ויברך א-להים את נח ואת בניו וגו'.

נח ומשפחתו נזכרים לפתע בטרגדיה, היציאה מהתיבה לא מועילה להם, להיפך, הם רואים את החורבן סביבם וזה לא ממש עושה להם מצב רוח טוב. הכל חרב, שומם. אין עם מי לדבר... לפתע

מרגישה משפחת נח כי קרה כאן משהו עצוב. עד כדי כך שמתאר זאת המדרש כך:

כשיצא נח מן התיבה פתח עיניו וראה את כל העולם כולו חרב, התחיל בוכה על העולם. אמר: ריבונו של עולם, אם בשביל חטאת האדם או בשביל השוטים תאבד עולמך, למה

בראתים? או האי, או האי. אית לך למעבד או דלא תברי איניש או דלא תיבד עלמא.

נכנס ראשון יוצא ראשון)out first in first – FIFO(.

נכנס אחרון יוצא ראשון (out last in last – LIFO).

מתוך דברים שאמר הרב בני לאו. אגב, לא לחינם אנו חושבים לחריג את מי שמדבר לעצמו (בפעם הבאה שתופסים אתכם ממלמלים לעצמכם משהו עדיף שתגידו שבסך הכל 'אמרתם' 🙂).

זוהר חדש, מדרש הנעלם, נ"ב. ובדומה גם פ"ו: "בשעה שאמר הקב"ה לנח צא מן התיבה, אמר לפניו: רבונו של עולם, לאן אצא? אצא לאדמה שנתאררה? ומפני שנתאררה אבדו שוכניה ונתאררו כולם ונתמעטו. אמר הקב"ה: לא כך אתם אלא שירצו בארץ ורבו בה. האחרים אבדו בה אבל אתם פרו ורבו ושרצו בה."

נח ללא ספק בשוק, הוא מתחיל להבין מה קרה סביבו בעת שהיה צפון בתיבה. בתיבה שהפתח שלה היה כלפי השמיים, צוהר, לא רואה את הנעשה סביבו, רק את הגשם היורד (לכאורה, גם

עליו...). הנה צדיק שכמותו מטיח דברים כלפי שמיים... אך אבינו שבשמיים לא נשאר חייב, כך

מצינו בהמשך את תשובתו:

תנו רבנן, מה השיב הקב"ה לנוח כשיצא מהתיבה וראה כל

העולם חרב, והתחיל לבכות עליו, ואמר, ריבונו של עולם, נקראת

רחום, היה לך לרחם על בריותך.

השיבו הקב"ה: רעיא שטיא, כאן אמרת דא, ולא בזמנא שאמרית לך בלישנא רכיכא,

דכתיב: עשה לך תיבת עצי גופר כו', ואני הנני מביא את המבול כו', לשחת כל בשר כו'

ויאמר ה' לנח כו'... כולי האי איתעכבית עימך, ואמרית לך, בדיל דתבעי רחמין על עלמא.

ומכדין דשמעת דתשתיזיב את בתיבותא, לא אעל בליבך בישותא דעלמא, ועבדת תיבותא

ואשתזבתא. וכען דאתאביד עלמא, פתחית פומך למללא קדמי, בעין ותחנונין?

רועה שוטה, עכשיו התעוררת??? בכלל לא היה אכפת לך מה קורה מסביבך!!! עכשיו אין לך ממי לבקש סוכר? אין מי שיעזור להניע עם כבלים את הרכב? עכשיו פתאום שמת לב? עכשיו אתה עצוב

כשגילית לאחר מעשה כמה בודד אתה???

נח היה צדיק, אבל צדיק פאסיבי, צדיק שהתעורר מאוחר מאוד. הוא עשה הכל לפי הספר, הכל

לפי הברית, הכל לפי הכללים ובכל זאת יש שדרשו לשבח ויש שדרשו לגנאי.

לסיום אופטימי אוסיף כי עם כל זאת גם ההתעוררות המאוחרת של נח הצליחה להצית ניצוץ של תשובה שהעלה ריח ניחוח והביא לנו את ברית הקשת (וענן):

וַיָּרַח ה' אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל-לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם.

בסיפור המבול בספר בראשית נאמר: "שניים שניים באו אל נוח אל התיבה זכר ונקבה". בין

החיות שעלו לתיבת נוח היה גם זוג ארנבים שזה עתה נולדו. בהנחה שארנבים ממליטים

לראשונה ביום הגיעם לגיל חודשיים, כל זוג ארנבים ממליט מדי חודש זוג ארנבים נוסף, ואף

ארנב לא מת בתיבת נוח, כמה זוגות ארנבים ירדו מהתיבה בסוף המבול, ביודענו, על-פי לוח הזמנים המפורט המופיע בספר בראשית, שנוח ונוסעיו שהו בתיבה שנה ואחד-עשר ימים? בחידת אגב אציין שמשך המבול אינו אקראי, והיכרות עם לוח השנה מאפשרת להבין מיד את

משמעותו. אם לא פתרתם חידה קטנה זו, הפתרון נמצא בפירוש רש"י לבראשית פרק ח' פסוק

פתרון החידה משבוע שעבר:

אב, בן ונכד הם שלושה אשר בהם גם שני אבות וגם שני בנים...

אריאל ז'יטניצקי.

תרגום: "... היה לך לעשות, או שלא לברוא האדם או שלא להחריב העולם".

עד כדי כך שר' יוסי שואל כיצד צדיק שכזה מטיח דברים כלפי מעלה, ועונה כי אין דנין את האדם לפי צערו.

זוהר חדש, מאמר נח לא ביקש רחמים על העולם.

תרגום חופשי: השיב לו הקב"ה: רועה שוטה! עכשיו אתה אומר זאת? ולא בזמן שאמרתי לך בלשון רכה שכתוב (מביא את ריבוי הפסוקים והציוויים שנאמרו לנח, מכאן כפילות הציוויים בהכנות) כל זאת נתעכבתי איתך, ואמרתי לך כדי שתבקש רחמים על העולם. אך מאז ששמעת שתינצל בתיבה לא נכנס בליבך צער העולם. ועשית תיבה וניצלת. ועתה שאבד העולם פתחת פיך לדבר לפני בקשות ותחנונים?

על מוסדות חינוך נפרדים דיברנו...?

ישנם מספר מדרשים המתארים שנח אכן התרה בסובבים אך אלו לא הנידו עפעף.

מותר (מאוד🙂) להעביר הלאה. להוספה/הסרה מרשימת התפוצה נא לעדכן אותי [כתובת מייל]. אשמח לשמוע 3