פרשת בלק

הטקסט חולץ אוטומטית מקובץ ה-PDF. הנוסח המחייב הוא הדף עצמו.

פרשת בלעם (בלק)

הדברים הבאים נכתבו תוך ידיעה ברורה שניתן לקרוא את ההפטרה שלנו בצורה אחרת. כל הרוצה יבוא וייטול / מי שיאהב שיכתוב על בריסטול / מי שלא נראה לו שינסה לא לסקול.

משה כתב את ספרו ופרשת בלעם ואיוב (בבלי, בבא בתרא יד:)

בשל קביעה זו של חז"ל תמהו רבים מהי אותה פרשת בלעם והועלו אפשרויות רבות שקצרה היריעה מלגעת בהם לעומקם, כגון: האם הכוונה לנבואות בלעם המצויות בידינו, לכתובת שנמצאה בתל דיר עלא, לספר חיצוני שנגנז מאיתנו ועוד אפשרויות מגוונות שונות. לדעה שהכוונה לפרשת בלעם המצויה בידינו (הלא היא פרשת בלק)

גם קשה מדוע הוצאה מתוך ארבעת ה חומשים ומדוע הוצרך משה

לכתבה. אנסה לענות על שאלה זו בהמשך.

המלאך, בלעם ואתונו. (גוסטב ז'אגר, 1836)

בהפטרת הפרשה, לאחר שנהנינו מהצגת בלעם, בלק ואל כל יכול, נמצא הנחיה לעתיד לישראל:

עַמִּי, זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר

אז בואו נזכור, מה יעץ בלק מלך מואב?

וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא. וַיִשְּׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר, פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל- הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ--לִקְרֹא-לוֹ: לֵאמֹר, הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ, וְהוּא יֹשֵׁב, מִמֻּלִי. וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי--אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ: כִּי יָדַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ, וַאֲשֶׁר תָּאֹר, יוּאָר.

ועכשיו נזכור מה ענה אותו בלעם בן בעור?

וַיָקָּם בִּלְעָם, בַּבֹּקֶר, וַיֹּאמֶר אֶל-שָׂרֵי בָלָק, לְכוּ אֶל-אַרְצְכֶם: כִּי מֵאֵן ה', לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם... אִם-יִתֶּן-לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ, כֶּסֶף וְזָהָב--לֹא אוּכַל, לַעֲבֹר אֶת-פִּי ה' אֱלֹהָי, לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה, אוֹ גְדוֹלָה.

יופי, עכשיו אחרי שהקשבנו ויישמנו את דבריו של מיכה וראינו שהמעגל נסגר, בלק יעץ, בלעם

סירב ונגמר הסיפור, מה הרווחנו?

כידוע תשובותיו של בלעם שהבאנו כאן אינן תואמת את המשך הפרשה בה כמובן הולך בלעם אל בלק ונושא שלושה משלים\נבואות\שירים או מה שזה לא יהיה ביחס לישראל ולאויביו.

הקב"ה אמר לבלעם לא ללכת והוא אכן לא הלך. לאחר מכן הקב"ה אמר לו שילך והוא הולך ובכל זאת הקב"ה כועס על כך שהוא שמע בלעם והמלאך. תחריט עץ מכרוניקת בקולו:

וַיָבֹּא אֱ-לֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לַיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים, קוּם לֵךְ אִתָּם; וַיָקָּם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-אֲתֹנוֹ; וַיֵלֶּךְ, עִם-שָׂרֵי מוֹאָב. וַיִּחַר-אַף אֱ-לֹהִים, כִּי-הוֹלֵךְ הוּא

ראיתי בעבר דברים נפלאים שהופיעו ב'פרי צדיק' שנגע בעניין זה (לא בפרשת בלק), לצערי לא הצלחתי למצוא שוב את המקור, אשמח אם מישהו ימצא אותו ויפנה אותי אליהם או אותם אלי.

גילוי נאות: בקריאת דברי מיכה ניתן כמובן להבין שהקב"ה פונה לעם ישראל בבקשה שיזכור את החסד שעשה הקב"ה עם ישראל ולא נתן לבלעם לקלל אותם למרות שזה היה רצונו של בלעם. אם אנו נוטים לתפוס את כל הענין של ברכה-קללה כאיזו מאגיה עוקפת-אל הדברים אכן מתיישבים על הדעת, אך בהנחה שהברכה פונה אל האל בבקשה (בדומה לתפילה) הרי שלא ברור מה רצה הקב"ה להראות לעם ישראל בכך שמפי בלעם יצאו ברכות, הוא יכל לתת לו להוציא קללות ופשוט שלא לקבלם, בדומה לברכות שלצערנו לא כולן מתקבלות תמיד (כמו שאמר אביו של נחשון וקסמן הי"ד: אבא לפעמים אומר 'לא').

אז מה קורה פה? תשובה אולי ניתן למצוא בהפטרה שלנו, בנבואתו של מיכה הנביא:

כִּי רִיב לַה' עִם-עַמּוֹ, וְעִם-יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח

ככה נראית מערכת יחסים כמו שהקב"ה רוצה, כמו שהקב"ה ברא, ריב וויכוחים, כזה הוא התהליך, קודם כל ריב. מטבע הדברים יש מרחק (יש יאמרו אינסופי) בין אדם לזולתו ועל כן מטבע הדברים אי ההבנה והקצר בתקשורת רובצים לפתחה של כל מערכת יחסים, יום יבוא והנה לנו ריב. אם נצליח להתקדם

מהנקודה הזו קדימה הרי שהאדם יצליח למצוא את נקודות

המחלוקת ולהגדיר אותם כך שהריב יהפוך לוויכוח, אם נמשיך

את התהליך הזה הלאה הרי שבסופו של דבר זה יהיה שיח

מיכה הנביא נושא נבואה בפני קהל

ולאחריו הבנה והתקדמות הלאה (לעבר הריב המבורך הבא...). גוסטב דורה

כך בין ישראל לקב"ה, כך צריך להיות בין אדם לזולתו. אצל בלעם לעומת זאת זה עובד הפוך, קודם יש שיח, בלעם מדבר עם הקב"ה, נביא לאומות העולם (יש מדרשים שהשווהו למשה רבינו של אומות העולם). לאחר השיח מצליחים למצוא את המפריד והרי שיש לנו וויכוח. בלעם הוא הרודף אחר הפלגנות, הוא מכניס את עסקיו לתוך מחלוקות לא לו. הפער בין השיח לוויכוח אצל בלעם מוסבר בכך שהוא לא מתכוון למה שהוא אומר, הוא מצהיר א' ועושה ב'. האתון המדברת בשם ה' או בשם המלאך (כפי שמובא בפרי צדיק למשל, מצ"ב מטה) מגיע לוויכוח עם בלעם. בסופו של תהליך הרי לנו ריב. הכיוון של חיי בלעם הוא אל עבר הכליון, שכידוע סיים את חייו באופן הבא (יהושע כג, כב):

" וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל חַלְלֵיהֶם "

נביאי ישראל הם נביאים עם אופי, הם אינם נביאים שמתבטלים לגמרי אל מול האל, כבר בתורה ישנו שיח אל מול האל מאדם הראשון, דרך הוויכוחים של אברהם וכלה בשיחו של משה.

זהו ההבדל העיקרי בין משה ובין בלעם, אצל משה יש שיח,

התהליך הנפשי מלווה בביטוי חיצוני שמוצא את דרכו לבקשה

(לתפילה?) מול הקב"ה. לעומתו בלעם נראה כאדם ללא רצון,

ללא תהליכים, לא קורה לו דבר, עד כדי כך שבסוף פרשתנו

שימו לב עם מה מזוהה הקוסם בציור

"הקוסם" של הירונימוס בוש

וַיָקָּם בִּלְעָם, וַיֵלֶּךְ וַיָשָּׁב לִמְקֹמוֹ;

בלעם חוזר בדיוק למקום ממנו הגיע, למרות השיח שלכאורה היה פוטנציאל להתקדמות אל מול הקב"ה אחרי כל הדברים שעברו ביניהם בלעם נותר במקומו (אפילו בלק הָלַךְ לְדַרְכּוֹ, התקדם, השתנה, לטוב או לרע, לעומת בלעם האפאתי).

על כן גם הפרשה של בלעם נכתבה ע"י משה, יש בה צד של תיקון. כאשר יושב ישראל ולומד את דברי בלעם הרי שאפילו מדברי האתון הוא יכול ללמוד כמו שאמר ר' צדוק: שבפי האתון גם כן

יכול להיות דבר ה'..

כפי שהזכרנו בדף בפרשת בהעלותך.

ראה בעמוד הבא, פרי צדיק על פרשתנו.

והרשו נא לי להציע פיסוק שונה לפסוק נוסף מההפטרה (לגמישים בלבד):

הִגִּיד לְךָ אָדָם? מַה-טּוֹב; (אם הבאת אדם למצב שהוא בשיח איתך, מה שיוצא מהאדם יש בו טוב) וּמָה-ה'? דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ; (ומה בקשר למערכת היחסים עם הקב"ה? הוא מבקש ממך את השיח הזה) כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ = לֶכֶת עִם-אֱלֹקֶיךָ. (כל אלו תנאי לשותפות עם ה')

ההכתבה היחידה מלמעלה היא ההידרשות לשיח בין אדם לזולתו. דרישה זו כה משמעותית עד כדי כך שהקב"ה עצמו לא רצה להימנע מהשיח וההקשבה אפילו מול בלעם, הוא אמנם אל כל יכול אבל בעולם אותו ברא הוא שם חוקים שגם בעל הבית צריך לכבד והיות והקב"ה ידע מה בלעם רוצה לומר וְלֹא אָבָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם (דברים כג) ולכן על מנת שלא יאלץ לאטום את אזניו בפני זולתו, מחליט הקב"ה על פתרון אחר וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה (שם). זה אמנם לא מה שבלק רצה אבל לפחות ככה אפשר להקשיב לבלעם (מה יעץ ומה השיב...).

חידתנו לפרשת בלק היא:

כמה שנים לקח למאיר אריאל

לסיים את הפסוק?

מתוך פרי צדיק, בלק (לבעלי עין חדה...)

פתרון החידה משבוע שעבר:

שאלנו מה הקשר בין משחק החשיבה המכונה מגדלי האנוי למסופר

שבת שלום, התשובה כמובן היא החלפת הבגדים של אהרון הכהן עם אלעזר בנו

אריאל ז'יטניצקי. המובאת בכמה מקומות ומוזכרת בפרוש הרמב"ן על פרשת חקת כך:

(כ, כח) וילבש אותם את אלעזר בנו – "וכי היאך יכול להלביש את

הבגדים כסדרן לאלעזר, אבל כבוד גדול חלק לו המקום לאהרן במיתתו

יותר מבחייו שנלבשו בגדי שכינה תחלה למטה, וחזר משה והפשיט את

אהרן הבגדים כסדרן והלביש אלעזר כסדרן, כך שנוי בת"כ (מילואים א, ו)"

ראה פרי צדיק הנ"ל.

מותר להעביר הלאה. להוספה/הסרה מרשימת התפוצה נא לעדכן אותי [כתובת מייל]. אשמח לשמוע