פרשת בהעלותך

הטקסט חולץ אוטומטית מקובץ ה-PDF. הנוסח המחייב הוא הדף עצמו.

בפרשתנו, לאחר תלונת משה אל ה' אודות המשא הכבד שניתן לו ואיתו משאלת המוות של משה, מצווה ה' את משה לאסוף שבעים איש מזקני ישראל על מנת שאלו יישאו בעול ההנהגה עימו. מיד לאחר שהאציל הקב"ה מרוחו שעל משה אל שאר זקנים אלו מופיע התאור הבא:

"וַיִשָּּׁאֲרוּ שְׁנֵי-אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ, וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים, וְלֹא יָצְאוּ, הָאֹהֱלָה; וַיִתְּנַבְּאוּ, בַּמַּחֲנֶה. וַיָּרָץ הַנַּעַר, וַיַגֵּּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר: אֶלְדָּד וּמֵידָד, מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה. וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו--וַיֹּאמַר: אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם. וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה, הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי; וּמִי יִתֵּן כָּל-עַם ה', נְבִיאִים--כִּי-יִתֵּן ה' אֶת-רוּחוֹ, עֲלֵיהֶם."

ישנם כמה מדרשים מי היו אותם שבעים איש ומדוע משה בחר בהם אך הגמרא במסכת סנהדרין (יז.) דנה בצורה בה בחר משה את שבעים האנשים הללו תוך יציאה מנקודת הנחה שהיה עליו לזמן כמות זהה מכל שבט ושבט, כך לקח משה ששה אנשים מכל שבט (סה"כ 72) כאשר היה צריך להיפרד משניים על מנת שיהיו נותרים שבעים בלבד (ביחד עם משה 71). הגמרא מציעה שתי הצעות לבחירה בשבעים, האחת הינה כי משה ערך הגרלה:

"והביא שבעים ושנים פיתקין על שבעים כתב 'זקן' ושנים הניח חלק, בללן ונתנן בקלפי. אמר להם בואו וטלו פיתקיכם כל מי שעלה בידו זקן אמר כבר קידשך שמים מי שעלה בידו חלק אמר המקום לא חפץ בך אני מה אעשה לך"

ולחלופין מביאה את האפשרות הבאה:

רבי שמעון אומר במחנה נשתיירו, בשעה שאמר לו הקב"ה למשה אספה לי שבעים איש אמרו אלדד ומידד אין אנו ראויין לאותה גדולה. אמר הקב"ה הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על גדולתכם ומה גדולה הוסיף להם שהנביאים כולן נתנבאו ופסקו והם נתנבאו ולא פסקו ומה נבואה נתנבאו אמרו משה מת יהושע מכניס את ישראל לארץ אבא חנין אומר משום רבי אליעזר על עסקי שליו הן מתנבאים עלי שליו עלי שליו רב נחמן אמר על עסקי גוג ומגוג היו מתנבאין

דעותיהם של חז"ל ביחס לאלדד ומידד נעות בין 'המקום

לא חפץ בך' ובין 'הריני מוסיף גדולה על גדולתכם'.

הנבואה של שבעים הזקנים הנבחרים יש בה מאפיינים

מכאניים יותר, נבואתם באה ופסקה. אין בה סכנה שייסטו מן הדרך אך גם אין בהם סיכוי שיתנבאו לעתיד לבוא. המדרש אף מונה חמישה דברים שנתקיימו באלדד ומידד ולא נתקיימו בשבעים הזקנים. אלדד ומידד אינם חברים באליטה של הרוח בישראל של אותה העת. מרצון או שלא מרצון (תלוי לפי איזו דעה בגמרא נלך) הם לא

נמנו על שבעים הזקנים. אף על פי כן הם מתנבאים. מבלי

להיכנס למשמעותה של הנבואה פשוט לנו כי מדובר

במקרה זה על קשר אקטיבי כלשהו ("מתנבאים") בין האדם למקום.

הרש"ר הירש מתייחס לדעת רב נחמן שאמר 'על עסקי גוג ומגוג היו מתנבאין..." ורואה באלדד ומידד את התשובה לגוג ומגוג במובן זה שגוג מסמל את ההנהגה של האליטה (הגג) בעוד אלדד ומידד מסמלים

את נצחון ההמון על הנהגת הגג.

עד עתה כל התקשורת עם הקב"ה נעשתה דרך משה (בעיקר התלונות), אפילו אותם שבעים זקנים הואצלה עליהם רוח שהיתה מרוחו של הקב"ה שנתייחדה למשה, עד כדי כך שחז"ל נדחקים

ראה פרוש הרש"ר הירש במקומנו וכן בפרשת פנחס, במדבר כט, יג.

להסביר כי רוח ה' ששרתה על משה לא נפגעה כנר שמאיר נר אחר, והנה לפתע באים להם אלדד ומידד ומתנבאים, ולא זו שהם מתנבאים על דעת עצמם הם עושים זאת 'במחנה' ולא יצאו למקום בו יוחד הדיבור עם ה' הרי הוא 'האוהל' (אוהל משה או אוהל מועד).

מי שנלחץ מהסיפור ע"פ המדרש הוא גרשם בנו של משה שחז"ל רואים בו את אותו נער שרץ להודיע על כך למשה. הראשון שמגיב הוא יהושע שמציע למשה לכלוא את אלדד ומידד. יהושע וגרשם מסמלים אולי את דור ההמשך, גרשם כבנו של משה ויהושע שמשרתו שאולי כבר ציפה לגורלו בעת שמשה יפרד מבני ישראל ברבות הימים. לעומת שני אלה דווקא משה לא נלחץ, הוא אף עונה ליהושע באופן די נוקב "המקנא אתה לי?", כאילו שלא לו הוא מקנא כי אם לעצמו, לעתידו.

אלדד ומידד מייצגים את רוח ה' המתחברת להמון, המפעמת בכל אחד ונותנת פתח אישי לכל אחד להתחבר לקב"ה בדרכו, זאת לעומת הממסד הרבני/נבואי/דתי/ממשלתי/משפטי אשר מנכס לעצמו את החוכמה וסדרי השלטון והחברה. גרשם מוזכר כ'נער' ויהושע מוזכר שבא מבחוריו או שמא נאמר מבחרותו, מנערותו, מילדותיותו. שניהם אינם מבינים את הערך שיש ב'כל עם ה' נביאים' הם בעיקר מפחדים מהאנדרלמוסיה ומעדיפים לראות את הנבואה ואת הקשר עם הקב"ה כמסורת שנמשכת מאב לבנו, מזקן למי הנביא עמוס, גוסטב דורה שנסמך אחריו.

פלורליזם בשיח התלמודי הוא דבר ידוע, הרב דב ברקוביץ' בספרו 'געגועי ארץ' כתב כך:

לפלורליזם ההלכתי-התלמודי המשקף את יסוד צלם הא-לוהים באדם... ושהתבטא בכלל "אלו ואלו דברי אלוקים חיים הן", קדם הפלורליזם הנבואי. הפלורליזם הנבואי התקיים כאשר מצד אחד הנביא ביטל עצמו בפני מקור נבואתו ובפני השליחות המיוחדת שהוטלה עליו ומצד שני תוך ההכרה הא- לוהית בעצמיותו הייחודית של הנביא ובסגולות נפשו, "אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד"

בהמשך דבריו מביא הרב ברקוביץ' את מדרש האגדה הבא, אנסה להביאו בקצרה ובהקשר שלנו:

"אין דורשין... במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו."

כך לימדה אותנו המשנה במסכת חגיגה, והנה לנו פירוש מעניין של משמעותה.

מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה מהלך בדרך ור' אלעזר בן ערך מחמר אחריו

- אמר לו רבי שנה לי פרק אחד במעשה מרכבה.

ר' אלעזר תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי, משמש את רבו והולך אחריו. התלמיד מעורר את הרגע, נכסף ומבטא את הדחף של מי שקראוהו 'מעיין המתגבר' לפתוח פתח לרבו ולקבל ממנו.

- אמר לו לא כך שניתי לכם ולא במרכבה ביחיד אלא א"כ היה חכם מבין מדעתו?

תגובתו הראשונית של הרב נובעת מהצד הסמכותי שבו: 'לא כך שניתי לכם?' והיא מאפיינת את פנייתו של התלמיד מביטול עצמי כלפי רבו. אלא שהרב רומז בדבריו לפרדוכס הכרוך בדיבור ברזי תורה: אני הרב, קבעתי הלכה, והלכה זו אומרת שהדרישה במעשה מרכבה מותנית בעמידה

מה שאינו פשט הפסוקים וניתן לראות בו לעניות דעתי מעין עונש למשה על תלונותיו כלפי שמים.

דב ברקוביץ, געגועי ארץ: שבילים חדשים בגלות הארץ ישראלית, בית אב – ליצירה והתחדשות בתורה. פרק ד' ההופעה הנבואית כמסד ליצירה.

בבלי, חגיגה יד:, מופיע גם בירושלמי חגיגה ב, א וכן בתוספתא בגרסאות דומות אך שונות.

במבחן היצירתיות של התלמיד. כאשר ברור לתלמיד שרבו מזמין את היצירה והחידוש שלו בכנות ובמוכנות הוא יכול להגיב מתוך חירות הנפש.

- אמר לו רבי תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני

מחד גיסא מעמיק התלמיד את עוצמת הביטול: 'רבי', 'תרשיני', 'שלמדתני'. אך מאידך הוא סותר את ראשית דבריו, כל מטרתו היתה ללמוד דבר מה חדש בשל כמיהתו האם כעת יסתפק רק לחזור על דברים שנאמרו כבר בעבר על ידי רבו.

- אמר לו אמור. מיד ירד רבן יוחנן בן זכאי מעל החמור ונתעטף וישב על האבן תחת הזית.

ירידתו זו של רבו מעל החמור מפתיעה את התלמיד והוא מייד שואל:

- אמר לו רבי מפני מה ירדת מעל החמור?

תשובתו של רבי יוחנן בן זכאי שתבוא כעת משלימה את המהלך כאשר מתברר כי ר' אלעזר בן ערך אינו חוזר על דברים שנאמרו על ידי רבו, הוא דורש במעשה מרכבה דברים שלא שמעה אוזן מעולם עד שהתגלתה דרך נפשו הסגולית וכך ממשיכה האגדה:

- אמר אפשר אתה דורש במעשה מרכבה ושכינה עמנו ומלאכי השרת מלוין אותנו ואני ארכב על החמור מיד פתח ר"א בן ערך במעשה המרכבה ודרש וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה פתחו כולן ואמרו שירה מה שירה אמרו (תהילים קמח) הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות עץ פרי וכל ארזים הללויה נענה מלאך מן האש ואמר הן הן מעשה המרכבה עמד רבן יוחנן ב"ז ונשקו על ראשו ואמר ברוך ה' אלהי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה יש נאה דורש ואין נאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש אתה נאה דורש ונאה מקיים אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך.

ר' יוחנן בן זכאי מבין כי לכל אדם נפש ייחודית, אות בספר התורה, נשמה חצובה ממעל וכו' הוא מאפשר לתלמידיו להתבטא מחוץ לכתלי הממסד, דווקא שם רוח א-לוהים שורה.

אלדד ומידד זוכים לרוח ה' דווקא בשל כך שאינם נמנים על שבעים הזקנים. דווקא משום שאינם חלק מהממסד, מההנהגה. זה כמובן טומן בחובו סיכונים רבים וכגודל הסיכון של 'המקום לא חפץ בך' כך גודל הסיכוי של 'הריני מוסיף גדולה על גדולתכם'. בשל הסכנה שבדבר פחדם של גרשם ויהושע בא לידי ביטוי, אך משה אמיץ מספיק להבין כי זה גדול ממנו, לא לחינם דווקא בפרשתנו נאמר "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד--מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה".

וכך מסיים מדרש רבה של פרשתנו:

אמר הקדוש ברוך הוא: בעולם הזה נתנבאו יחידים ולעולם הבא כל ישראל נעשין נביאים, שנאמר (יואל ג): "וְהָיָה אַחֲרֵי-כֵן, אֶשְׁפּוֹךְ אֶת-רוּחִי עַל-כָּל-בָּשָׂר, וְנִבְּאוּ, בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם; זִקְנֵיכֶם, חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן--בַּחוּרֵיכֶם, חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ", כך דרש רבי תנחומא ברבי אבא.

פתרון החידה הקודמת: להלן הטבלה המתארת את כמות החלב

בכל אחד מן הכדים לאחר כל פעולה והפעםחידה כפולה:

כד ב' (10(כד א' (10 (מיכל ה-5 מיכל ה-4

10 10 0 0 15 צריחים מוצבים על לוח שחמט, באופן

10 5 5 0 שבכל שורה ובכל טור מוצב לפחות צריח

שבת שלום. 10 5 1 4

אחד. יש להוכיח כי ניתן להסיר צריח אחד 10 9 1 0 מהלוח, כך שעדיין יתקיים התנאי האמור. 10 9 0 1

אריאל ז'יטניצקי.

ולהסביר מה הקשר של החידה לכך שהדף 10 4 2 4

נשלח ביום ראשון, שלא כהרגלי.

מותר להעביר הלאה. להוספה/הסרה מרשימת התפוצה נא לעדכן אותי [כתובת מייל] אשמח לשמוע