סוכות

הטקסט חולץ אוטומטית מקובץ ה-PDF. הנוסח המחייב הוא הדף עצמו.

'אחרי החגים' נהוג לומר אך בפועל יש לנו רק חג אחד בין אותם 'חגים'. ראש השנה, יום

הכיפורים וחג. האמת שמגיע לנו אחרי כל המאמצים הנפשיים סוף כל סוף מגיע לנו חג אחד אמיתי.

חג הסוכות הוא בעצם החג הראשון בשנה החדשה (אחרי הפרולוג הארוך של הימים 'הנוראים'). סוף סוף סיבה אמיתית למסיבה, חג בלי סכנות קיומיות ומשפטים גורליים (נתעלם לרגע מהושענא רבה...). בחג הסוכות כידוע אנו יושבים ב... סוכה. למה? כך נכתב בספר ויקרא (פרק כג, לג-מד) בפרשיה העוסקת במצוות חג הסוכות:

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.

ישנה מחלוקת ששורשה כבר אצל חז"ל מה הכוונה במילה בַסֻּכּוֹת:

כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר

ר"ע אומר סוכות ממש עשו להם

כוונתו בסוכות ממש או שמא כפי שכותב רש"י: ולפיכך שתי דעות לגבי מטרת מצוות הסוכה.

לפי רש"י כמו גם אונקלוס הפסוק מדבר על "ענני כבוד" כשיטת ר' אליעזר. מצוות הישיבה בסוכה מטרתה לזכור את הנס שנעשה לבני ישראל בדרכם במדבר (הקב"ה הקיף את בני ישראל בענני כבוד שהגנו עליהם מפני כל רע). אולי ניתן לראות בו חג המשך לפסח, בעוד שבפסח אנו מזכירים את נס היציאה ממצריים הרי שבסוכות אנו מזכירים את נס הרגע שאחרי היציאה. הרמב"ן, שכנראה הרגיש שהפירוש של רש"י לא בדיוק מסתדר עם הפשט מצטרף לקבוצתו דווקא כשחקן חיזוק וכך הוא כותב:

ענני כבוד, לשון רש"י. והוא הנכון בעיני על דרך הפשט, כי ציווה שידעו הדורות את כל מעשי ה' הגדול אשר עשה עימהם להפליא ששכן אותם בענני כבודו כסוכה, כעניין שנאמר (ישעיה ד, ה): וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה וסוכה תהיה לצל יומם מחרב וגו', ומפני שכבר פירש שענן ה' עליהם יומם ועמוד האש סוכה במדבר - למעוניינים בלילה, אמר סתם כי בסכות הושבתי, שעשיתי להם ענני כבודי סכות להגן עליהם.

נודה ונאמר שכשאנחנו חושבים על פירושם הפשוט של הפסוקים לא רש"י ואף לא הרמב"ן שכנעו אותנו. בסופו של דבר חדי העין יבחינו כי בפסוק הרי כתוב "לְמַעַן יֵדְעוּ... כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי". בניגוד למצוות רבות בתורה אשר לא ניתן להם טעם מפורש הרי לנו מצווה שטעמה מפורש בכתוב, אם כן מדוע נסוגו רש"י והרמב"ן מהסוכה עד לענני הכבוד.

נחזור לדעה שסוכה משמעותה פשוט סוכה. כך למשל כתב האבן

היו עושים אחר שעברו ים סוף סוכות ואף כי במדבר סיני שעמדו

שם קרוב משנה, וכן מנהג כל המחנות והנה גם זה המועד זכר

Kozenitzky Lidia.Dr

אולי כוונתו לומר כי אפילו בשהות ארוכה (כשנה) שהיתה להם במדבר נשארו להתגורר בסוכות,

להרגיש את ארעיות המקום, לזכור שהם רק עוברי אורח.

חג הסוכות בלשון חז"ל נקרא פשוט 'חג' (ראו: מלכים א' ח, ב, נחמיה ח, יד, תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף ו ע"א).

תלמוד בבלי, סוכה דף יא ע"ב.

כמו שאמרנו, חג הסוכות הוא החג הראשון של השנה, השמחה המשמעותית הראשונה, החגיגה הראשונה. חג משמעותו גם לחוג, קרוב למילה 'חוגה' שמשמעותה עיגול - סיבוב – חזרה. החיים שלנו עצמם הם חגיגה שכזו. בעודנו בראשית השנה ניתן להזכיר גם את המילה 'שנה' שמשמעותה

בין השאר היא גם 'חזרה'.

השבת נקרא את ספר קוהלת שתחילתו תיאור 'מייבש' אודות החזרה שיש בעולם שלנו:

דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ; וְאֶל- מְקוֹמוֹ--שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא, שָׁם. הוֹלֵךְ, אֶל-דָּרוֹם, וְסוֹבֵב, אֶל-צָפוֹן; סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְעַל-סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ. כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָםּ, וְהַיָםּ אֵינֶנּוּ מָלֵא; אֶל-מְקוֹם, שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים--שָׁם הֵם שָׁבִים, לָלָכֶת.

במהלך הימים הנוראים משהו משך אותנו לרגע מהמעגל החוצה. לרגע נאלצנו, גם אם לא ממש רצינו בכך, להביט על הדברים מבחוץ. חג הסוכות, הקרוי סתם 'חג', הוא הזדמנות טובה לומר לנו שגם במעגל החיים עצמו, גם מבלי לצאת החוצה, יש מקום להכניס לתודעה שאת הסוכות שאנו חיים בהם, לא בנינו אנחנו לבד. יש לנו שותף אי שם, ההוא שגם כותב וחותם וסופר ומונה... הזדמנות טובה להזכיר לאדם שדווקא מעשי ידיו, דווקא מה שנראה הכי טבעי לו והכי שייך אליו הוא לאו דווקא 'מעשה ידיו'. הסוכות הרגילות שבנו בני ישראל לעצמם. לא היו ענני כבוד לדעתו של ר' עקיבא, הן היו פשוט סוכות אבל דווקא הסוכות האלו נבנו בעזרת השם. לסיום, שמעתי ששאלו חסיד אחד איך ייתכן שתמיד הוא מספר סיפורים על ניסים שנעשים לרבי שלו. איך נעשים לרבי שלו כל כך הרבה ניסים? החסיד ענה כי מי שהטבע בשבילו הוא נס אזי הנס בשבילו הוא טבע.

בברכת שנדע להעריך את מה שיש.

שבת שלום וחג שמח מאוד,

אריאל ז'יטניצקי.

לקינוח1: חג הסוכות הוא חג של עליה לרגל (לא רק של ישראל) וחג של הרבה שמחה וריקודים. הסרטון הבא מחכה במגירתי זמן רב בו אני מחפש הזדמנות להכניסו לכאן. מדובר בבחור שלא יודע לרקוד ולאור זאת יצא לרקוד בכל העולם (גם כיכר דיזנגוף שם...). ארבע וחצי דקות לשיפוטכם כאן (רמקולים, מסך מלא ו-HD למהדרין).

וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד (נחמיה ח, יז) לקינוח2:

נחמיה רצה לבנות סוכה, לשם כך היה זקוק לענפים ומקום. בערב חג הסוכות

חשב כי יוכל לכרות את העץ אשר תחת ביתו ולבנות ממנו סוכה ולהניחה במקומו.

לעץ היו שלושה ענפים ושלושה שורשים. לפתע שמע בת קול לוחשת: אם שורש אחד תקטע, דע כי שני שורשים יצמחו עתה.

אך אם שניים תכרות כאחד, יצא ענף אחד בלבד.

ענף אחד אם תקצוץ, ענף אחר תחתיו יקפוץ.

אם על שניים ענפים ידך תגבר, הידד! כי לא יצמח דבר.

מהו המספר הקטן ביותר של מכות מעדר שעל נחמיה להכות, כדי לעקור את העץ

פתרון החידה משבוע שעבר:

כך שיוכל לבנות ממנו סוכה. להפוך את הדף \ לעמוד מול מראה

קצת מזכיר סיפור על הבעש"ט (אם אינני טועה) שמאן דהוא הגיע לביתו וגילה שאין לו רהיטים בביתו ושאל אותו לפשר דלות הבית. שאלה אותו הבעש"ט היכן הרהיטים שלו. בתגובה ענה לו האורח שהוא רק אורח. 'גם אני' ענה לו הבעש"ט.

אצל הטירונים ביניכם עדיין מהדהדת הפקודה "שְנֶה".

מותר להעביר הלאה. להוספה/הסרה מרשימת התפוצה נא לעדכן אותי [כתובת מייל]. אשמח לשמוע